בכוורת הרעיונות הגדולה,
מקום חי ורוחש, מלא אור, לחישות ותנועה,
הייתה תעלה מיוחדת.
קראו לה תעלת היציאה לאור.
יש שאמרו שהיא כמו מגלשה,
רכה ומזמינה,
כזו שלוקחת את הרעיונות עם הלב שלהם
אל העולם.
רעיון ישב בפתחה של התעלה,
לבוש בגדי חג בצבעים בהירים ומוארים.
רעיון הוא סקרן, עם לב שרוצה לגעת,
שרוצה לצאת אל העולם, לפגוש אותו, להביע את עצמו.
הוא התרגש מאד.
והתקרב אל שפת התעלה.
רעיון הביט לתוכה.
התעלה נראתה עמוקה, לא לגמרי ברורה,
קצת מסתורית וקצת מזמינה.
הוא נשען קדימה כעומד להחליק פנימה
התחושה הייתה קרובה כאילו עוד רגע זה קורה,
עוד רגע הגוף מתמסר לגלישה
ואז עצר.
הוא הזדקף וחזר צעד אחד לאחור.
וחיכה וחיכה.
3
הזמן החל לחלוף ורעיון התכנס לתוך עצמו
מקשיב, מתבונן, וחושב.
רעיונות אחרים כבר קפצו פנימה ללא היסוס.
כמה מהם כבר החליקו בצהלה ואחרים גלשו בשמחה.
ורעיון נהיה שקט יותר.
4
באיזה שהוא רגע, כמעט בלי לשים לב,
רעיון כבר לא עמד על סף התעלה, אלא ישב לצידה הביט וחיכה.
לפתע, מתוך התעלה העמוקה הגיחה דמות והתקרבה.
5
זו הייתה בעיה.
שיערה פרוע, עיניה בורקות ולבושה בצבעי
אדום, כתום וחום בוער.
בעיה זעקה בקול שביקש מענה.
6
רעיון שמע את קולה ומשהו בו נדרך.
והנה גם ראה את דמותה המתקרבת והעייפה
ואת לבושה הזוהר והבוער.
רעיון חש בצורך שלה במנוחה
הוא רצה לתת לה מענה ועזרה.
מיד הוא קם,
חזר אל שפת התעלה, כמעט החליק פנימה.
האור הרך שלו כבר נגע בכתום שלה,
ולפתע נעצר.
8
לידו הופיעה פחד.
לבושה בצבעי כחול עמוק,
העוטף והמגן.
היא הניחה יד קרה על כתפו של רעיון ולחשה:
"חכה, תישאר כאן עוד קצת.
תן לעצמך עוד זמן.
מה אם עוד לא הגיע הרגע לגלוש לתעלה?
ומה אם יקראו לך
רע-עיון?"
רעיון חש את המילים והלב שלו החסיר פעימה.
הוא קפא במקומו.
ואז בין שניהם
כמו תנועה המחפשת את מקומה,
נכנסה דמות נוספת.
זו הייתה אי ודאות.
לבושה בצבע אפור כסוף,
המשתנה כל הזמן,
ועיניה מרצדות.
היא התקרבה והתרחקה
ונעה ביניהם ללא מנוחה.
לפתע שאלה בקול שקט שהדהד בביטחון:
"למה לך דווקא עכשיו לצאת לאור?"
רעיון עצר.
הוא הביט באי ודאות ולא מצא תשובה.
11
רעיון הרגיש תלוי בין הקריאה הבוערת של בעיה,
בין היד המגנה של פחד,
ובין השאלה המהדהדת של אי ודאות.
ואז כמו משב רוח קל
הופיעה דמות נוספת.
אומץ.
לבושה בצבעי ירוק רענן וחי,
עיניה טובות
וצעדיה קלילים.
התקרבה לאיטה ואמרה:
"אפשר לצאת לדרך גם כשלא הכול ברור וידוע"
13
ורעיון הרגיש תנועה.
קטנה, אבל אמיתית.
הוא הביט בפחד וראה שגם היא רוצה לשמור עליו.
הוא הביט באי ודאות וראה שהיא פותחת מרחב.
הוא הביט בבעיה ושמע את הקריאה שלה.
ובחר להתקרב שוב אל התעלה.
15
הפעם לא חיכה.
הוא נשם עמוקות,
והחליק פנימה.
רעיון יצא לדרכו.
והבעיה נשמה לרווחה.
הצבעים שלה התרככו והפכו לאור חמים
והפחד הלכה לידה, שקטה יותר.
ואי ודאות המשיכה לנוע,
אבל כבר לא בלבלה, רק ליוותה.
ואומץ חייכה.
16
